התקנת שתלים דנטליים היא אחד מהטיפולים הכירורגיים הנפוצים ביותר ברפואת השיניים, אך לצורך הצלחת השתלים נדרשת כמות מספקת של עצם בריאה, בה יותקנו השתלים. במקרים רבים, קיים חוסר בנפח העצם באתר ההשתלה העתידי, ונדרשות פעולות נוספות לצורך הוספת עצם. בלסת העליונה, לעיתים, נדרש ביצוע ניתוח הרמת סינוס לצורך בשגת מטרה זו.
אז מה זה בעצם סינוס?
הסינוסים, או בשמם העברי מערות האף, הינם חללי אוויר הממוקמים בעצמות הפנים (בעיקר מתחת לעיניים ובמצח). הסינוסים מחוברים לחלל האף ונחשבים חלק ממנו.
הגבול התחתון של הסינוסים נמצא בסמיכת לעצם הלסת העליונה, בה נמצאים שורשי השיניים העליונות. ככלל, הסינוסים מתפרסים מאיזור המלתעות (השיניים הנמצאות אחרי הניבים) ועד לאיזור השיניים הטוחנות ושיני הבינה. במצב תקין הגבול התחון של הסינוס (רצפת הסינוס) הינו גבול עצם דחוסה וקשיחה, כאשר בינה לבין קצות השורשים ישנם שכבה של עצם אלוואולרית (עצם בה מעוגנים שורשי השיניים וכן – שתלים). חללי הסינוס מצופים מבפנים בשכבה של רירית הנקראת “ממברנה שנידריאנית“.
השתלת שיניים והרמת סינוס
הרמת הסינוס מתבצעת במטרה להגדיל את נפח העצם באתר בו מתוכנן ביצוע שתלים דנטליים. למרות שבמצב אידיאלי, באזור בו נרצה להשתיל יהיה מרחק גדול בין רצפת הסינוס וקצה העצם – המציאות לרוב שונה.
חוסר עצם יכול לנבוע ממבנה פיזיולוגי טבעי (סינוס הנמצא בסמיכות לקצות שורשי השיניים ואף מצב בו השורש ממש בולט אל תוך הסינוס); מהרס עצם בשל דלקת או זיהום נרחבים (כגון מצבים של סדק בשורש, שיניים נמקיות ומזוהמות); מחוסר עצם נרחב כתוצאה ממחלת חניכיים כרונית; וכן במצבים בהם השיניים באזור נעקרו לפני זמן רב.
הרמת סינוס פתוחה או סגורה?
קיימים שני סוגים של הרמת סינוס:
הרמת סינוס סגורה
זוהי פעולה פשוטה יחסית המתבצעת תוך כדי ביצוע ההשתלה. זו הפעולה העדיפה במקרים בהם יש חוסר קטן יחסית בכמות העצם (עד כ-4 מ”מ).
הניתוח כולל ניתוק ו”דחיפה פנימה” של חלק מרצפת הסינוס הקשיחה, תוך כדי ניתוק עדין של המברנה מהאזור הסמוך והוספת חומר מלוי עצם מתחת לממברנה. הפעולה מבוצעת דרך הקדח של השתל ומאפשרת הוספה קטנה יחסית של עצם, שמספיקה לרוב לשתל בודד.
הרמת סינוס פתוחה
פעולה מסוג זה מורכבת יותר ולעיתים מתבצעת בנפרד ולפני ביצוע השתלים. בעזרת הרמת סינוס פתוחה, ניתן לבצע השתלת עצם נרחבת יותר לרוחב ולגובה (מעל 4 מ”מ).
התהליך מבוצע בגישה צידית – מאיזור הלחי. הרופא מייצר חלון בקיר החיצוני של הסינוס ודרכו מבוצע ניתוק נרחב יותר של הממברנה, מה שמאפשר הוספה של חומר עצם לפי הצורך, בכל הכיוונים. באמצעות השתלת סינוס פתוחה ניתן לכסות אזור נרחב יותר – במידה ונדרש ביצוע של מספר שתלים.
בשל כך שניתוח זה מתבצע במצבים של חוסר עצם חמור ונרחב יותר, מבוצעת ההרמה הפתוחה לרוב לפני ביצוע השתלים – כאשר זמן ההמתנה הוא בין 6-10 חודשים, בתלות בכמות העצם הנדרשת.
האם זה מסוכן?
קיימים סיבוכים, העלולים להתרחש תוך כדי הרמת הסינוס ולאחריה, כגון – קריעת הממברנה השנידריאנית, בריחה של חומר העצם לתוך הסינוס, התפתחות סינוסיטיס כרוני, הווצרות פתח המחבר בין חלל הפה לחלל האף ועוד.
עם זאת, רופא מנוסה ומיומן ברפוצדורות אלה ידע להימנע מרוב הסיבוכים האפשריים באמצעות תכנון טיפול נכון.
