סריקה דיגטלית

כאשר רופא השיניים מעוניין לבצע עבודה בפי המטופל, דוגמת כתר או גשר, עליו להעביר את האינפורמציה לגבי גודל וצורת השן או השתל עליהם ייבנה השיקום העתידי לטכנאי. בשיטה הקלאסית בוצע שימוש בחומרי מטבע רכים שהוכנסו לפה באמצעות כף והמידה הייתה מוכנה לאחר מספר דקות, עם התקשות החומר. המטבע שנוצר נשלח לאחר מכן למעבדת שיניים, שם הטכנאי יוצק גבס לתבנית השיניים ובצורה זו מתקבל מודל העבודה להמשך ייצור השיקום. 

בשנים האחרונות תחום רפואת השיניים עובר מהפכה דיגיטלית שחלק ממנה הינה האפשרות לסרוק בצורה ממוחשבת את פיו ושיני המטופל לקבלת מידה דיגיטלית של המטופל וזאת ללא תיווך של חומרי מידה ויציקות גבס שגם סרבלו וגם גרמו לאי דיוקים לעומת סריקה ישירה של הפה.

הסורק הדיגיטלי כולל מחשב ואת יחידת הסריקה שהיא בעצם מצלמה דיגיטלית קטנה המותאמת לפה המטופל, בבואנו לקחת מידה בשיטה זו אנחנו חולפים עם המצלמה על גבי השיניים ומקבלים בזמן אמת על מסך המחשב תמונה של הפה בצבעים אמיתיים.

הסריקה הדיגיטלית מאפשרת יצירת תמונה תלת ממדית הנשלחת לטכנאי מיידית והוא מתכנן ומעצב שיקום זמני או סופי באמצעים דיגיטליים לקבלת תוצר מוגמר מדויק ואיכותי שגם תוצר זה מבוצע לרוב באמצעים דיגיטליים כמו מחרטה ממוחשבת. הפיכת כל תהליך יצירת עבודת המעבדה בצורה דיגיטלית מעלה בכמה רמות את דיוק היצירה.